על הישגים, הצלחות וחינוך עצמי

חינוך עצמי – הבחירה היחידה שלנו כולם מדברים על הצלחה. אבל הצלחה זה לא רק הישגים. הצלחה זאת היכולת שלנו ליהנות מעצמנו ומהחיים שלנו כל יום מחדש. זכור לי איך פעם דיברתי עם בחורה בתחילת שנות השלושים שלה, ראש צוות בחברת היי טק, מרוויחה מצוין, יש לה בעל […]

חינוך עצמי – הבחירה היחידה שלנו


כולם מדברים על הצלחה. אבל הצלחה זה לא רק הישגים. הצלחה זאת היכולת שלנו ליהנות מעצמנו ומהחיים שלנו כל יום מחדש. זכור לי איך פעם דיברתי עם בחורה בתחילת שנות השלושים שלה, ראש צוות בחברת היי טק, מרוויחה מצוין, יש לה בעל (אף הוא איש היי טק) ושני ילדים קטנים, בית במודיעין וכל שאר סימני הצלחה אליהם אנו כביכול שואפים. תלונתה הייתה שהיא לא מספיקה לחיות בשביל עצמה, שהיא מרגישה במרוץ אחרי הדברים ולא מצליחה לעצור ופשוט ליהנות. הבחורה מאוד מצליחה לפי הקריטריונים המקובלים בחברתנו אבל עדיין אינה מרגישה מסופקת, שלווה, מאושרת. אז למה זה קורה ואיך כן אפשר ליהנות מעצמנו?

החיים שלנו נבנים לפי דמותנו שמכוונת כל פעולתנו. הדמות שלנו מוגדרת על ידי שלושה גורמים:

  • תורשה

  • חינוך

  • וחינוך עצמי

התורשה אחראית על הייחודיות הביולוגית שלנו. כל אחד מאיתנו ייחודי בהופעתו החיצונית, סגנון חשיבתו ופעולתו בזכות הגורם התורשתי. הדמות שלנו מושתתת על הגורם התורשתי איך איננו בוחרים את התורשה שלנו והיא הכי פחות ניתנת לשינויים.

החינוך אף הוא ללא בחירתנו הופך אותנו לבני חברה מסוימת. שאיפתו של החינוך לשלב אותנו בחברה בה אנחנו חיים ולשם כך הוא מנסה לגרום לנו להיות דומים ככל האפשר לשאר אנשי חברתנו. החינוך מקנה לנו ערכים ודפוסי התנהגות שרצויים בקבוצה החברתית שלנו. הוא נותן לנו שפה כדי שנבטא את עצמנו בצורה מסוימת ואפילו מגדיר את הופעתנו החיצונית. כך בעזרת תהליך החינוך אנחנו רוכשים את המאפיינים שמאחדים אותנו עם בני החברה שלנו ומייחדים אותנו מקבוצות חברתיות אחרות.

מתוך שלושת הגורמים רק החינוך העצמי נמצא בשליטתנו. רק בחינוך עצמי אנחנו יכולים לבחור באיזה כיוון להתפתח, מה ללמוד ומה לא ללמוד. החינוך העצמי הוא זה שמעצב את הייחודיות של אנשים מבוגרים. חינוך עצמי הוא תהליך שמכוון, מרחיב ומעמיק את עולמו הפנימי של היחיד.

החברה מכוונת את התנהגות אנשיה על ידי שלילת התמיכה או היעדר הכרה. כך היא מאלצת אותנו להתגבר על רצונותינו האישיים והייחודיים וגורמת לאנשים מבוגרים לחיות בצנזורה עצמית מתמדת של נטיות ליבם האמיתיות וביטוין. תשוקותינו ושאיפותינו נתונים לחרדה וייסורי מצפון שאנחנו מסגלים לעצמנו עם הזמן. החרדה הזו גורמת לנו לבדוק האם ההתנהגות שלנו אינה נוגדת את ערכי החברה.

יחד עם זאת, בעזרת מנגנון הפוך החברה מפצה אותנו על הקרבת "האני הייחודי" שלנו על ידי הכרה שהיא נותנת למי שמצליח. ההכרה הזאת מתבטאת בקידום הקריירה, עלייה בשכר עבודה, סמלי סטאטוס, מקום מגורים, פרסים לילדים וכו'.  הצורך בהכרה החברתית ממכר: ככל שאנחנו מקבלים יותר הכרה כך אנחנו משקיעים יותר זמן ומאמץ כדי לזכות בתוספת ההכרה, שואפים להצליח עוד יותר. אנחנו כל כך מתרגלים ליחסים אלה עוד בימי הילדות עד שמתחילים לראות בהצלחות החברתיות שלנו את ההגשמה העצמית. במקביל, אי הצלחה חברתית גורמת לנו לפגיעה בהערכה העצמית שלנו. היעדר הכרה חברתית ממושכת גורמת לנו לפקפק ביכולות שלנו ולתהות האם אנחנו שווים בכלל. לכן, אפילו אדם בעל רמת חיים גבוהה אינו מרפה וממשיך להשקיע את עצמו על מנת להמשיך ולקבל הכרת החברה.

אבל כתוצאה מהתהליכים האלה הסיפוק שהאדם מרגיש הוא שטחי אינו עמוק. רבים מאיתנו ממלאים את החיים בפעילות בלתי פוסקת וניסיון להצליח בעבודה, משפחה, חברה. ורק לעיתים כאשר אנחנו עוצרים אנחנו מרגישים את הריק הכואב בליבנו שאת קולו השקט אנחנו לא שומעים רוב הזמן.

לא כולם מצליחים בדברים שהחברה מחשיבה לחשובים. אנשים כאלה ממשיכים לנסות את עצמם במקצעות שונים, חלקם מייצרים זוגיות חדשה כל כמה שנים (חודשים/ימים), מחפשים קשרים חדשים שיעזרו להם לעצור, למצוא את התחנה המתאימה להם להתחיל את החיים ה"טובים". היעדר הערכה עצמית ברורה מכריחה אותם לחפש נחמה בזרועותיה של החברה.

ברור, אם כך, שרק החינוך העצמי יכול לעזור לאדם להביע את עצמו, להשתחרר מהדימויים החיצוניים שמגבילים אותו. השאלה, איפא, עד כמה וכיצד יכול האדם לעזור לעצמו. הרי, בסופו של דבר, זוהי הדרך היחידה שפתוחה לכל אחד מאיתנו והצלחה בה תלויה רק בנו עצמנו.

ואומנם זאת דרך קשה אך אפשרית עבור כל מי מרגיש צורך בשינוי ובשיפור. אבל על כל מי שרוצה ללכת בדרך הזאת להבין שני דברים:

תהליך התפתחות עצמית זה אינו כולל רק עליות אלא גם ירידות ואפילו נפילות. כמו אדם שהתחיל בדיאטה מרגיש שבשבועות הראשונים שהוא אוכל פחות ויורד במשקל מצוין אבל פתאום בא הרגע והוא מגלה שבמקום לרדת משקלו דווקא עלה או, במקרה אחר, למרות שהוא ממשיך לאכול כמו בשבועות הקודמים תהליך הירידה במשקל נעצר. אך אין זה אומר שזה הזמן לסגת אלא להמשיך במאמץ עד שישיג פריצת דרך חדשה.

דבר אחר שחשוב לדעת שככל שהשינויים יגדלו כך יתגלו קשיים חדשים שלהם לא הייתם מודעים בתחילת התהליך. ככל שאדם עסוק בצמיחה אישית יותר זמן כך הוא מגלה שדות חדשים של אפשרויות והכלים הופכים למשוכללים יותר.

(תודה למשה פלדנקרייז שכתב ספרים בנושא, שהעמיד את בן גוריון על הראש ושהגשים את התיאוריות האלה בחייו)

Related Post

אודות Tania Brosh